|
|
| [1]הרטו בתר חובא וטנו במוהבתא דרוחא יתיראית דינ דתתנבונ |
[1]Folowe after loue, and couet spirituall [giftes] but most chiefelie that ye may prophesie |
| [2]מנ דממלל גיר בלשׁנא לא הוא לבנינשׁא ממלל אלא לאלהא לא גיר אנשׁ שׁמע מדמ דממלל אלא ברוח ארזא ממלל |
[2]For he that speaketh with the tongue, speaketh not vnto men, but vnto God: For no man heareth [hym]. Howbeit, in the spirite he speaketh misteries |
| [3]אינא דינ דמתנבא לבנינשׁא ממלל בנינא ולובבא ובויאא |
[3]But he that prophesieth, speaketh vnto men to their edifiyng, to their exhortation, and to their comfort |
| [4]דממלל בלשׁנא נפשׁה הו בנא ודמתנבא עדתא בנא |
[4]He that speaketh with the tongue, edifieth hym selfe: he that prophesieth, edifieth the Churche |
| [5]צבא אנא דינ דכלכונ תמללונ בלשׁנא יתיראית דינ דתתנבונ רב הו גיר אינא דמתנבא מנ הו דממלל בלשׁנא אנ לא מפשׁק אנ דינ מפשׁק עדתא בנא |
[5]I woulde yt ye al spake with tongues, but rather that ye prophesied: For greater is he that prophesieth, then he that speaketh with tongues, except he expounde it, that the Churche may haue edifiyng |
| [6]והשׁא אחי אנ אתא לותכונ ואמלל עמכונ בלשׁנא מנא מותר אנא לכונ אלא אנ אמלל עמכונ או בגלינא או בידעתא או בנביותא או ביולפנא |
[6]Nowe brethren, yf I come vnto you speakyng with tongues, what shall I profite you, except I speake to you eyther by reuelation, or by knowledge, or by prophesiyng, or by doctrine |
| [7]אפ צבותא גיר אילינ דלית בהינ נפשׁא ויהבנ קלא אנ אבובא ואנ קיתרא אנ פורשׁנא לא עבדנ בית קינתא לחברתה איכנא מתידע מדמ דמזדמר או מדמ דמתנקשׁ |
[7]Moreouer, thynges without lyfe geuing sound, whether [it be] a pipe or an harpe, except they make a distinction in the soundes, howe shall it be knowen what is piped or harped |
| [8]ואנ קרנא תקרא קלא דלא פרישׁ מנו נתטיב לקרבא |
[8]And also yf the trumpe geue an vncertayne sounde, who shall prepare him selfe to the warre |
| [9]הכנא אפ אנתונ אנ תאמרונ מלתא בלשׁנא ולא תהוא מפשׁקא איכנא מתידע מדמ דאמרינ אנתונ הויתונ לכונ איכ הו דעמ אאר ממללינ אנתונ |
[9]Euen so lykewyse, when ye speake with tongues, except ye speake wordes that haue signification, howe shall it be vnderstande what is spoken? For ye shall speake into the ayer |
| [10]הא גיר גנסא דלשׁנא סגיאא אית בעלמא ולית חד מנהונ דלא קלא |
[10]There are so many kyndes of voyces, [as it commeth to passe] in the worlde, and none of them are without signification |
| [11]ואנ לא ידע אנא חילה דקלא הוא אנא לי ברבריא להו דממלל ואפ הו דממלל הוא לה לי ברבריא |
[11]If I knowe not what the voyce meaneth, I shalbe lyke vnto hym that speaketh, an aliaunt: and he that speaketh, shalbe an aliaunt vnto me |
| [12]הכנא אפ אנתונ מטל דטננא אנתונ דמוהבתא דרוחא לבנינא דעדתא בעו דתתיתרונ |
[12]Euen so, forasmuch as ye couet spirituall [giftes] seke that ye may excell, vnto the edifiyng of the Churche |
| [13]והו דממלל בלשׁנא נצלא דנפשׁק |
[13]Wherfore, let him that speaketh with tongue, pray that he may interprete |
| [14]אנ הו גיר דהוית מצלא בלשׁנא רוחי הו מצליא מדעי דינ דלא פארינ הו |
[14]For yf I pray with tongue, my spirite prayeth, but my vnderstanding is without fruite |
| [15]מנא הכיל אעבד אצלא ברוחי ואצלא אפ במדעי ואזמר ברוחי ואזמר אפ במדעי |
[15]What is it then? I wyll pray with the spirite, and wyll pray with the vnderstandyng also. I wyll syng with the spirite, and wyll syng with the vnderstandyng also |
| [16]ואנ לא אנ מברכ אנת ברוח הו דממלא דוכתה דהדיוטא איכנא נאמר אמינ על תודיתכ דילכ מטל דמנא אמר אנת לא ידע |
[16]Els, when thou blessest with the spirite, howe shall he that occupieth the rowme of the vnlearned, say Amen at thy geuyng of thankes, seyng he vnderstandeth not what thou sayest |
| [17]אנת גיר שׁפיר מברכ אנת אלא חברכ לא מתבנא |
[17]Thou veryly geuest thankes well: but the other is not edified |
| [18]מודא אנא לאלהא דיתיר מנ כלכונ ממלל אנא בלשׁנא |
[18]I thanke my God, I speake with tongues more the ye all |
| [19]אלא בעדתא צבא אנא דחמשׁ מלינ במדעי אמלל דאפ לאחרנא אלפ יתיר מנ רבו מלינ בלשׁנא |
[19]Yet had I rather, in the Churche to speake fiue wordes with my vnderstandyng, to the information of other, then ten thousande wordes with the tongue |
| [20]אחי לא הויתונ טלינ ברעיניכונ אלא לבישׁתא הוו ילודא וברעיניכונ הוו גמירינ |
[20]Brethren, be not chyldren in wytte: Howbeit, as concerning maliciousnesse, be chyldren: but in wytte, be perfect |
| [21]בנמוסא כתיב דבממללא נוכריא ובלשׁנא אחרנא אמלל עמה עמ עמא הנא אפ לא הכנא נשׁמעונני אמר מריא |
[21]In the lawe it is written: With sundry tongues, and with sundry lyppes, wyll I speake vnto this people, and yet for all that will they not heare me, sayth the Lorde |
| [22]מדינ לשׁנא לאתא הו סימינ לא למהימנא אלא לאילינ דלא מהימנינ נביותא דינ לא הוא לאילינ דלא מהימנינ אלא לאילינ דמהימנינ |
[22]Wherfore, tongues are for a signe, not to them that beleue, but to them that beleue not: But prophesiyng [serueth] not for them that beleue not, but for them which beleue |
| [23]אנ הו הכיל דתתכנשׁ כלה עדתא וכלהונ בלשׁנא נמללונ ונעלונ הדיוטא או אילינ דלא מהימנינ לא אמרינ דהלינ שׁנו להונ |
[23]If therfore, when all the Churche is come together in one, & all speake with tongues, there come in they that are vnlearned, or they which beleue not: wyll they not say yt ye are out of your wittes |
| [24]ואנ כלכונ תהוונ מתנבינ ונעול לותכונ הדיוטא או מנ דלא מהימנ מתבצא מנ כלכונ ומתכונ מנ כלכונ |
[24]But yf all prophesie, and there come in one ye beleueth not, or one vnlearned: he is rebuked of all men, and is iudged of euery man |
| [25]וכסיתא דלבה מתגלינ והידינ נפל על אפוהי ונסגוד לאלהא ונאמר שׁריראית אלהא אית בכונ |
[25]And so are the secretes of his heart made manifest, and so falleth he downe on his face, and worshippeth God, and sayth that God is in you of a trueth |
| [26]אמר אנא הכיל אחי דאמתי דמתכנשׁינ אנתונ לאינא מנכונ דאית לה מזמורא נאמר ואינא דאית לה יולפנא ואינא דאית לה גלינא ואינא דאית לה לשׁנא ואינא דאית לה פושׁקא כלהינ לבנינא נהוינ |
[26]Howe is it then brethren? When ye come together, euery one of you hath a psalme, hath a doctrine, hath a tongue, hath a reuelation, hath interpretation. Let all thynges be done vnto edifiyng |
| [27]ואנ בלשׁנא אנשׁ נמלל תרינ נמללונ וכד סגי תלתא וחד חד נמללונ וחד נפשׁק |
[27]Yf any man speake with tongue, let it be by two, or at the most by three, and that by course, and let one interprete |
| [28]ואנ לית דמפשׁק נשׁתוק לה בעדתא הו דממלל בלשׁנא ובינוהי לנפשׁה ולאלהא נמלל |
[28]But yf there be no interpreter, let him kepe scilence in the Churche, and let him speake to hym selfe, and to God |
| [29]נביא דינ תרינ או תלתא נמללונ ושׁרכא נפרשׁונ |
[29]Let the prophetes speake two or three, and let the other iudge |
| [30]ואנ לאחרנא נתגלא כד יתב קדמיא נשׁתוק לה |
[30]If any reuelation be made to another that sitteth by, let ye first holde his peace |
| [31]משׁכחינ אנתונ גיר כלכונ דחד חד תתנבונ דכל אנשׁ נאלפ וכל אנשׁ נתביא |
[31]For ye may all prophesie one by one, that all may learne, and all may haue comfort |
| [32]רוחא גיר דנביא לנביא משׁתעבדא |
[32]And the spirites of the prophetes, are subiect to the prophetes |
| [33]מטל דאלהא לא הוא דשׁגושׁיא אלא דשׁלמא איכ דבכלהינ עדתא דקדישׁא |
[33]For God is not [the aucthour] of confusion, but of peace, as in all Churches of the saintes |
| [34]נשׁיכונ בעדתא נהוינ שׁתיקנ לא גיר מפס להינ דנמללנ אלא דנשׁתעבדנ איכנא דאפ נמוסא אמר |
[34]Let your women kepe scilence in the Churches: For it is not permitted vnto them to speake, but to be vnder obedience, as sayth the lawe |
| [35]ואנ מדמ צבינ דנאלפנ בבתיהינ נשׁאלנ לבעליהינ בהתתא הי גיר דנשׁא בעדתא נמללנ |
[35]If they wyll learne any thyng, let the aske their husbandes at home: For it is a shame for women to speake in the Churche |
| [36]או דלמא מנכונ הו נפקת מלתה דאלהא או לותכונ הו בלחוד מטת |
[36]Sproung the worde of God from you? Either came it vnto you only |
| [37]אנ אנשׁ דינ מנכונ סבר דנביא הו או דרוחא הו נדע הלינ דכתב אנא לכונ דפוקדנא אנונ דמרנ |
[37]If any man thynke hym selfe to be a prophete, either spiritual, let him knowe that the thinges that I write vnto you, are ye commaundementes of the Lorde |
| [38]אנ אנשׁ דינ לא ידע לא נדע |
[38]But yf any man be ignoraunt, let hym be ignoraunt |
| [39]טנו הכיל אחי למתנביו ולממללו בלשׁנא לא תכלונ |
[39]Wherfore brethren, couet to prophesie, and forbyd not to speake with tongues |
| [40]כל מדמ דינ באסכמא ובטכסא נהוא |
[40]Let all thynges be done honestlie and in order |