[1]דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם[2]הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל[3]מה יתרון לאדם בכל עמלו־שיעמל תחת השמש[4]דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת[5]וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו־שואף זורח הוא שם[6]הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח[7]כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים־שם הם שבים ללכת[8]כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע[9]מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש[10]יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו[11]אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון־עם שיהיו לאחרנה[12]אני קהלת הייתי מלך על ישראל־בירושלם[13]ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם־לענות בו[14]ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח[15]מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות[16]דברתי אני עם לבי לאמר־אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת[17]ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח[18]כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב