[1]ויהי דבר יהוה אלי לאמר[2]ואתה בן אדם שא על צר קינה[3]ואמרת לצור הישבתי [Q: הישבת] על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי[4]בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך[5]ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך[6]אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים[7]שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך[8]ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך[9]זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך[10]פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך[11]בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב־המה כללו יפיך[12]תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך[13]יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך[14]מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך[15]בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים [Q: והבנים] השיבו אשכרך[16]ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך[17]יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך[18]דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר[19]ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה[20]דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה[21]ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילם ועתודים בם סחריך[22]רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך[23]חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך[24]המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך[25]אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים[26]במים רבים הבאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים[27]הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך[28]לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות[29]וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט־מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו[30]והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו[31]והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר[32]ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים[33]בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ[34]עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו[35]כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים[36]סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם