[1]ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה[2]וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה[3]ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער[4]ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן[5]ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו[6]ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר[7]ויהי ער בכור יהודה־רע בעיני יהוה וימתהו יהוה[8]ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך[9]וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו[10]וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו[11]ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני־כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה[12]וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי־תמנתה[13]ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו[14]ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה[15]ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה[16]ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי[17]ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך[18]ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו[19]ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה[20]וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה[21]וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה[22]וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה[23]ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה[24]ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף[25]הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא־למי החתמת והפתילים והמטה האלה[26]ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה[27]ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה[28]ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה[29]ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ[30]ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח