[1]וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו[2]ויאמר־הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות[3]וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים[4]ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון[5]ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען[6]ויוסף הוא השליט על הארץ־הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה[7]וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל[8]ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו[9]ויזכר יוסף־את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם[10]ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל[11]כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים[12]ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות[13]ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד־בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו[14]ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר־מרגלים אתם[15]בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה[16]שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא־חי פרעה כי מרגלים אתם[17]ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים[18]ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא[19]אם כנים אתם־אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם[20]ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן[21]ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת[22]ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד־ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש[23]והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם[24]ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם[25]ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן[26]וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם[27]ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו־במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו[28]ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו[29]ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר[30]דבר האיש אדני הארץ אתנו־קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ[31]ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים[32]שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען[33]ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו[34]והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו[35]ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם־וייראו[36]ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה[37]ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך[38]ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה