[1]והרעב כבד בארץ[2]ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל[3]ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם[4]אם ישך משלח את אחינו אתנו־נרדה ונשברה לך אכל[5]ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם[6]ויאמר ישראל למה הרעתם לי־להגיד לאיש העוד לכם אח[7]ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע־כי יאמר הורידו את אחיכם[8]ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי־ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו[9]אנכי אערבנו־מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים[10]כי לולא התמהמהנו־כי עתה שבנו זה פעמים[11]ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו־קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים[12]וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם־אולי משגה הוא[13]ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש[14]ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי[15]ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף[16]וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים[17]ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף[18]וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים־להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו[19]ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית[20]ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל[21]ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו[22]וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו[23]ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם־כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון[24]ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם[25]ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם[26]ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה[27]וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם־העודנו חי[28]ויאמרו שלום לעבדך לאבינו־עודנו חי ויקדו וישתחו [Q: וישתחוו][29]וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני[30]וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה[31]וירחץ פניו ויצא ויתאפק־ויאמר שימו לחם[32]וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם־כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים[33]וישבו לפניו־הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו[34]וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו