[1]כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת[2]ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון[3]לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה[4]ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי[5]אני ידעתיך במדבר־בארץ תלאבות[6]כמרעיתם וישבעו־שבעו וירם לבם על כן שכחוני[7]ואהי להם כמו שחל־כנמר על דרך אשור[8]אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם[9]שחתך ישראל כי בי בעזרך[10]אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך־אשר אמרת תנה לי מלך ושרים[11]אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי[12]צרור עון אפרים צפונה חטאתו[13]חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים[14]מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול־נחם יסתר מעיני[15]כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו־הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה[16][No verse]