[1]הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו[2]והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה[3]ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה[4]ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות[5]לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע[6]כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און־לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר[7]וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים [Q: עניים] באמרי שקר ובדבר אביון משפט[8]ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום[9]נשים שאננות־קמנה שמענה קולי בנות בטחות־האזנה אמרתי[10]ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא[11]חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים[12]על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה[13]על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה[14]כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם־משוש פראים מרעה עדרים[15]עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל [Q: והכרמל] ליער יחשב[16]ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב[17]והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה־השקט ובטח עד עולם[18]וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות[19]וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר[20]אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור