[1]הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד־ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו[2]וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און[3]ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר־ויחדו כלם יכליון[4]כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה[5]כצפרים עפות־כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט[6]שובו לאשר העמיקו סרה־בני ישראל[7]כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו־אשר עשו לכם ידיכם חטא[8]ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו[9]וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם