[1]הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי־למען ספות חטאת על חטאת[2]ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים[3]והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה[4]כי היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו[5]כל הבאיש על עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה[6]משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו[7]ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת[8]עתה בוא כתבה על לוח אתם־ועל ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם[9]כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה[10]אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות[11]סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל[12]לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו[13]לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה־אשר פתאם לפתע יבוא שברה[14]ושברה כשבר נבל יוצרים כתות־לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא[15]כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון־בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם[16]ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם[17]אלף אחד מפני גערת אחד־מפני גערת חמשה תנסו עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה[18]ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו[19]כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך־כשמעתו ענך[20]ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך[21]ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו[22]וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו[23]ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב[24]והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו־אשר זרה ברחת ובמזרה[25]והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים־ביום הרג רב בנפל מגדלים[26]והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים־ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא[27]הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת[28]ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים[29]השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל[30]והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד[31]כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה[32]והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בה [Q: בם][33]כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא [Q: היא] למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה־נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה