[1]הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו[2]והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל[3]וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת[4]ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף[5]והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם[6]מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה[7]והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה[8]והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה־כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון[9]התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר[10]כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה[11]ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר [Q: ספר] לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא[12]ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר־קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר[13]ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני־ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה[14]לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה־הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר[15]הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי ידענו[16]הפככם־אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין[17]הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב[18]ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה[19]ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו[20]כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און[21]מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק[22]לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו[23]כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו־יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו[24]וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח