[1]שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם־בית ישראל[2]כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה[3]כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד[4]בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק[5]כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם[6]מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה[7]מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך[8]ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא[9]כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז־מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם[10]ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו[11]כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה[12]עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים[13]לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ [Q: הארץ] ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו[14]נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם[15]הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו[16]לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו[17]אספי מארץ כנעתך־ישבתי [Q: ישבת] במצור[18]כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו[19]אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו[20]אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם־אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי[21]כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה[22]קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה־מעון תנים[23]ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו[24]יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני[25]שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו