[1]הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר[2]שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם[3]ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש־אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת[4]אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים[5]למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש־כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה[6]ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם[7]כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי[8]ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות־ולא עשו[9]ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם[10]שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם[11]לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם[12]והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם[13]כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת־מזבחות לקטר לבעל[14]ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי־בעד רעתם[15]מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי[16]זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך־לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו[17]ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני־לקטר לבעל[18]ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם[19]ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים־ושמו לא יזכר עוד[20]ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי[21]לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו[22]לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב[23]ושארית לא תהיה להם כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם