[1]צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אתך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד[2]נטעתם גם שרשו־ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם[3]ואתה יהוה ידעתני־תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה[4]עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף־כי אמרו לא יראה את אחריתנו[5]כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן[6]כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך־גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות[7]עזבתי את ביתי־נטשתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשי בכף איביה[8]היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה[9]העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה־התיו לאכלה[10]רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה[11]שמה לשממה־אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב[12]על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר[13]זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה[14]כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם[15]והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו[16]והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע בשמי חי יהוה כאשר למדו את עמי להשבע בבעל־ונבנו בתוך עמי[17]ואם לא ישמעו ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד־נאם יהוה