[1]לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו־מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב[2]לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה[3]הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה־חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו[4]מה תתהללי בעמקים־זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי[5]הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות־מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד[6]ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון־נאם יהוה[7]לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם[8]נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו[9]אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים[10]כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו[11]עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו[12]כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה[13]כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם[14]שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה[15]כי הנה קטן נתתיך בגוים־בזוי באדם[16]תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה[17]והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה[18]כמהפכת סדם ועמרה ושכניה־אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם[19]הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן־כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני[20]לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם[21]מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה[22]הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה[23]לדמשק בושה חמת וארפד־כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל[24]רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה[25]איך לא עזבה עיר תהלה [Q: תהלת]־קרית משושי[26]לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות[27]והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד[28]לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור [Q: נבוכדראצר] מלך בבל־כה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם[29]אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב[30]נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור־נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם [Q: עליכם] מחשבה[31]קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח־נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו[32]והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה[33]והיתה חצור למעון תנים שממה־עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם[34]אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה־לאמר[35]כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם[36]והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם [Q: עילם][37]והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי־נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם[38]ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה[39]והיה באחרית הימים אשוב [Q: אשיב] את שבית [Q: שבות] עילם־נאם יהוה