[1]איכה יעיב באפו אדני את בת ציון־השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו[2]בלע אדני לא [Q: ולא] חמל את כל נאות יעקב־הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה[3]גדע בחרי אף כל קרן ישראל־השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב[4]דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו[5]היה אדני כאויב בלע ישראל־בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה[6]ויחמס כגן שכו שחת מעדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן[7]זנח אדני מזבחו נאר מקדשו־הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד[8]חשב יהוה להשחית חומת בת ציון־נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו[9]טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה־גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה[10]ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון־העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם[11]כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי־נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה[12]לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר־בהשתפך נפשם אל חיק אמתם[13]מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלם־מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך[14]נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך [Q: שבותך] ויחזו לך משאות שוא ומדוחים[15]ספקו עליך כפים כל עברי דרך־שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי־משוש לכל הארץ[16]פצו עליך פיהם כל איביך־שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו[17]עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם־הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך[18]צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה־אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך[19]קומי רני בליל [Q: בלילה] לראש אשמרות־שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך־העטופים ברעב בראש כל חוצות[20]ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא[21]שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת[22]תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם