|
|
| [1]ἐγένετο δὲ ἐν σαββάτῳ διαπορεύεσθαι αὐτὸν διὰ σπορίμων, καὶ ἔτιλλον οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ καὶ ἤσθιον τοὺς στάχυας ψώχοντες ταῖς χερσίν. |
[1]הוא דינ בשׁבתא כד מהלכ ישׁוע בית זרעא ותלמידוהי מלגינ הוו שׁבלא ופרכינ באידיהונ ואכלינ |
| [2]τινὲς δὲ τῶν φαρισαίων εἶπαν, τί ποιεῖτε ὃ οὐκ ἔξεστιν τοῖς σάββασιν; |
[2]אנשׁינ דינ מנ פרישׁא אמרינ להונ מנא עבדינ אנתונ מדמ דלא שׁליט למעבד בשׁבתא |
| [3]καὶ ἀποκριθεὶς πρὸς αὐτοὺς εἶπεν ὁ ἰησοῦς, οὐδὲ τοῦτο ἀνέγνωτε ὃ ἐποίησεν δαυὶδ ὅτε ἐπείνασεν αὐτὸς καὶ οἱ μετ᾽ αὐτοῦ [ὄντες]; |
[3]ענא ישׁוע ואמר להונ ולא הדא קריתונ מדמ דעבד דויד כד כפנ הו ואילינ דעמה |
| [4][ὡς] εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ καὶ τοὺς ἄρτους τῆς προθέσεως λαβὼν ἔφαγεν καὶ ἔδωκεν τοῖς μετ᾽ αὐτοῦ, οὓς οὐκ ἔξεστιν φαγεῖν εἰ μὴ μόνους τοὺς ἱερεῖς; |
[4]דעל לביתה דאלהא ולחמא דפתורה דמריא נסב אכל ויהב לאילינ דעמה הו דלא שׁליט הוא למאכל אלא לכהנא בלחוד |
| [5]καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς, κύριός ἐστιν τοῦ σαββάτου ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου. |
[5]ואמר להונ דמרה הו דשׁבתא ברה דאנשׁא |
| [6]ἐγένετο δὲ ἐν ἑτέρῳ σαββάτῳ εἰσελθεῖν αὐτὸν εἰς τὴν συναγωγὴν καὶ διδάσκειν· καὶ ἦν ἄνθρωπος ἐκεῖ καὶ ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἡ δεξιὰ ἦν ξηρά· |
[6]הוא דינ לשׁבתא אחרתא על לכנושׁתא ומלפ הוא ואית הוא תמנ גברא דאידה דימינא יבישׁא הות |
| [7]παρετηροῦντο δὲ αὐτὸν οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ φαρισαῖοι εἰ ἐν τῶ σαββάτῳ θεραπεύει, ἵνα εὕρωσιν κατηγορεῖν αὐτοῦ. |
[7]וספרא ופרישׁא נטרינ הוו לה אנ הו דמאסא בשׁבתא דנשׁכחונ נאכלונ קרצוהי |
| [8]αὐτὸς δὲ ᾔδει τοὺς διαλογισμοὺς αὐτῶν, εἶπεν δὲ τῶ ἀνδρὶ τῶ ξηρὰν ἔχοντι τὴν χεῖρα, ἔγειρε καὶ στῆθι εἰς τὸ μέσον· καὶ ἀναστὰς ἔστη. |
[8]הו דינ דידע הוא מחשׁבתהונ אמר להו גברא דיבישׁא אידה קומ תא לכ למצעת כנושׁתא וכד אתא וקמ |
| [9]εἶπεν δὲ ὁ ἰησοῦς πρὸς αὐτούς, ἐπερωτῶ ὑμᾶς, εἰ ἔξεστιν τῶ σαββάτῳ ἀγαθοποιῆσαι ἢ κακοποιῆσαι, ψυχὴν σῶσαι ἢ ἀπολέσαι; |
[9]אמר להונ ישׁוע אשׁאלכונ מנא שׁליט בשׁבתא למעבד דטב או דבישׁ נפשׁא למחיו או למובדו |
| [10]καὶ περιβλεψάμενος πάντας αὐτοὺς εἶπεν αὐτῶ, ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου. ὁ δὲ ἐποίησεν, καὶ ἀπεκατεστάθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ. |
[10]וחר בהונ בכלהונ ואמר לה פשׁוט אידכ ופשׁט ותקנת אידה איכ חברתה |
| [11]αὐτοὶ δὲ ἐπλήσθησαν ἀνοίας, καὶ διελάλουν πρὸς ἀλλήλους τί ἂν ποιήσαιεν τῶ ἰησοῦ. |
[11]הנונ דינ אתמליו חסמא וממללינ הוו חד עמ חד דמנא נעבדונ לה לישׁוע |
| [12]ἐγένετο δὲ ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις ἐξελθεῖν αὐτὸν εἰς τὸ ὄρος προσεύξασθαι, καὶ ἦν διανυκτερεύων ἐν τῇ προσευχῇ τοῦ θεοῦ. |
[12]הוא דינ ביומתא הנונ נפק ישׁוע לטורא למצליו ותמנ אגה הוא בצלותה דאלהא |
| [13]καὶ ὅτε ἐγένετο ἡμέρα, προσεφώνησεν τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ, καὶ ἐκλεξάμενος ἀπ᾽ αὐτῶν δώδεκα, οὓς καὶ ἀποστόλους ὠνόμασεν, |
[13]וכד נגהת קרא לתלמידוהי וגבא מנהונ תרעסר הנונ דשׁליחא שׁמי אנונ |
| [14]σίμωνα, ὃν καὶ ὠνόμασεν πέτρον, καὶ ἀνδρέαν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ, καὶ ἰάκωβον καὶ ἰωάννην καὶ φίλιππον καὶ βαρθολομαῖον |
[14]שׁמעונ הו דשׁמי כאפא ואנדראוס אחוהי ויעקוב ויוחננ ופיליפוס ובר-תולמי |
| [15]καὶ μαθθαῖον καὶ θωμᾶν καὶ ἰάκωβον ἁλφαίου καὶ σίμωνα τὸν καλούμενον ζηλωτὴν |
[15]ומתי ותאומא ויעקוב בר חלפי ושׁמעונ דמתקרא טננא |
| [16]καὶ ἰούδαν ἰακώβου καὶ ἰούδαν ἰσκαριώθ, ὃς ἐγένετο προδότης. |
[16]ויהודא בר יעקוב ויהודא סכריוטא הו דהוא משׁלמנא |
| [17]καὶ καταβὰς μετ᾽ αὐτῶν ἔστη ἐπὶ τόπου πεδινοῦ, καὶ ὄχλος πολὺς μαθητῶν αὐτοῦ, καὶ πλῆθος πολὺ τοῦ λαοῦ ἀπὸ πάσης τῆς ἰουδαίας καὶ ἰερουσαλὴμ καὶ τῆς παραλίου τύρου καὶ σιδῶνος, |
[17]ונחת עמהונ ישׁוע וקמ בפקעתא וכנשׁא סגיאא דתלמידוהי וסוגאא דכנשׁא דעמא מנ כלה יהוד ומנ אורשׁלמ ומנ ספר ימא דצור ודצידנ |
| [18]οἳ ἦλθον ἀκοῦσαι αὐτοῦ καὶ ἰαθῆναι ἀπὸ τῶν νόσων αὐτῶν· καὶ οἱ ἐνοχλούμενοι ἀπὸ πνευμάτων ἀκαθάρτων ἐθεραπεύοντο. |
[18]דאתו דנשׁמעונ מלתה ודנתאסונ מנ כורהניהונ ואילינ דמתאלצינ מנ רוחא טנפתא ומתאסינ הוו |
| [19]καὶ πᾶς ὁ ὄχλος ἐζήτουν ἅπτεσθαι αὐτοῦ, ὅτι δύναμις παρ᾽ αὐτοῦ ἐξήρχετο καὶ ἰᾶτο πάντας. |
[19]וכלה כנשׁא בעינ הוו למתקרבו לה חילא גיר נפק הוא מנה ולכלהונ מאסא הוא |
| [20]καὶ αὐτὸς ἐπάρας τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ εἰς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ ἔλεγεν, μακάριοι οἱ πτωχοί, ὅτι ὑμετέρα ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ. |
[20]וארימ עינוהי על תלמידוהי ואמר טוביכונ מסכנא דדילכונ הי מלכותא דאלהא |
| [21]μακάριοι οἱ πεινῶντες νῦν, ὅτι χορτασθήσεσθε. μακάριοι οἱ κλαίοντες νῦν, ὅτι γελάσετε. |
[21]טוביכונ אילינ דכפנינ השׁא דתסבעונ טוביכונ לדבכינ השׁא דתגחכונ |
| [22]μακάριοί ἐστε ὅταν μισήσωσιν ὑμᾶς οἱ ἄνθρωποι, καὶ ὅταν ἀφορίσωσιν ὑμᾶς καὶ ὀνειδίσωσιν καὶ ἐκβάλωσιν τὸ ὄνομα ὑμῶν ὡς πονηρὸν ἕνεκα τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου· |
[22]טוביכונ מא דסנינ לכונ בנינשׁא ומפרשׁינ לכונ ומחסדינ לכונ ומפקינ שׁמכונ איכ בישׁא חלפ ברה דאנשׁא |
| [23]χάρητε ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ καὶ σκιρτήσατε, ἰδοὺ γὰρ ὁ μισθὸς ὑμῶν πολὺς ἐν τῶ οὐρανῶ· κατὰ τὰ αὐτὰ γὰρ ἐποίουν τοῖς προφήταις οἱ πατέρες αὐτῶν. |
[23]חדו בהו יומא ודוצו דאגרכונ סגי בשׁמיא הכנא גיר עבדינ הוו אבהתהונ לנביא |
| [24]πλὴν οὐαὶ ὑμῖν τοῖς πλουσίοις, ὅτι ἀπέχετε τὴν παράκλησιν ὑμῶν. |
[24]ברמ וי לכונ עתירא דקבלתונ בויאכונ |
| [25]οὐαὶ ὑμῖν, οἱ ἐμπεπλησμένοι νῦν, ὅτι πεινάσετε. οὐαί, οἱ γελῶντες νῦν, ὅτι πενθήσετε καὶ κλαύσετε. |
[25]וי לכונ סבעא דתכפנונ וי לכונ לדגחכינ השׁא דתבכונ ותתאבלונ |
| [26]οὐαὶ ὅταν ὑμᾶς καλῶς εἴπωσιν πάντες οἱ ἄνθρωποι, κατὰ τὰ αὐτὰ γὰρ ἐποίουν τοῖς ψευδοπροφήταις οἱ πατέρες αὐτῶν. |
[26]וי לכונ כד נהוונ אמרינ עליכונ בני אנשׁא דשׁפיר הכנא גיר עבדינ הוו לנביא דדגלותא אבהתהונ |
| [27]ἀλλὰ ὑμῖν λέγω τοῖς ἀκούουσιν, ἀγαπᾶτε τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν, καλῶς ποιεῖτε τοῖς μισοῦσιν ὑμᾶς, |
[27]לכונ דינ אמר אנא לדשׁמעינ אחבו לבעלדבביכונ ועבדו דשׁפיר לאילינ דסנינ לכונ |
| [28]εὐλογεῖτε τοὺς καταρωμένους ὑμᾶς, προσεύχεσθε περὶ τῶν ἐπηρεαζόντων ὑμᾶς. |
[28]וברכו לאילינ דליטינ לכונ וצלו על אילינ דדברינ לכונ בקטירא |
| [29]τῶ τύπτοντί σε ἐπὶ τὴν σιαγόνα πάρεχε καὶ τὴν ἄλλην, καὶ ἀπὸ τοῦ αἴροντός σου τὸ ἱμάτιον καὶ τὸν χιτῶνα μὴ κωλύσῃς. |
[29]ולדמחא לכ על פככ קרב לה אחרנא ומנ מנ דשׁקל מרטוטכ לא תכלא אפ כותינכ |
| [30]παντὶ αἰτοῦντί σε δίδου, καὶ ἀπὸ τοῦ αἴροντος τὰ σὰ μὴ ἀπαίτει. |
[30]לכל דשׁאל לכ הב לה ומנ מנ דשׁקל דילכ לא תתבע |
| [31]καὶ καθὼς θέλετε ἵνα ποιῶσιν ὑμῖν οἱ ἄνθρωποι, ποιεῖτε αὐτοῖς ὁμοίως. |
[31]ואיכנא דצבינ אנתונ דנעבדונ לכונ בנינשׁא הכות עבדו להונ אפ אנתונ |
| [32]καὶ εἰ ἀγαπᾶτε τοὺς ἀγαπῶντας ὑμᾶς, ποία ὑμῖν χάρις ἐστίν; καὶ γὰρ οἱ ἁμαρτωλοὶ τοὺς ἀγαπῶντας αὐτοὺς ἀγαπῶσιν. |
[32]אנ גיר מחבינ אנתונ לאילינ דמחבינ לכונ אידא הי טיבותכונ אפ גיר חטיא לאילינ דמחבינ להונ רחמינ |
| [33]καὶ [γὰρ] ἐὰν ἀγαθοποιῆτε τοὺς ἀγαθοποιοῦντας ὑμᾶς, ποία ὑμῖν χάρις ἐστίν; καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ τὸ αὐτὸ ποιοῦσιν. |
[33]ואנ עבדינ אנתונ דטב לאילינ דמטאבינ לכונ אידא הי טיבותכונ אפ חטיא גיר הכנא עבדינ |
| [34]καὶ ἐὰν δανίσητε παρ᾽ ὧν ἐλπίζετε λαβεῖν, ποία ὑμῖν χάρις [ἐστίν]; καὶ ἁμαρτωλοὶ ἁμαρτωλοῖς δανίζουσιν ἵνα ἀπολάβωσιν τὰ ἴσα. |
[34]ואנ מוזפינ אנתונ למנ דסברינ אנתונ דתתפרעונ מנה אידא הי טיבותכונ אפ חטיא גיר לחטיא מוזפינ דהכות נתפרעונ |
| [35]πλὴν ἀγαπᾶτε τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν καὶ ἀγαθοποιεῖτε καὶ δανίζετε μηδὲν ἀπελπίζοντες· καὶ ἔσται ὁ μισθὸς ὑμῶν πολύς, καὶ ἔσεσθε υἱοὶ ὑψίστου, ὅτι αὐτὸς χρηστός ἐστιν ἐπὶ τοὺς ἀχαρίστους καὶ πονηρούς. |
[35]ברמ אחבו לבעלדבביכונ ואטאבו להונ ואוזפו ולא תפסקונ סברא דאנשׁ ונהוא סגי אגרכונ ותהוונ בנוהי דרמא דהו בסימ הו על בישׁא ועל כפורא |
| [36]γίνεσθε οἰκτίρμονες καθὼς [καὶ] ὁ πατὴρ ὑμῶν οἰκτίρμων ἐστίν. |
[36]הוו הכיל מרחמנא איכנא דאפ אבוכונ מרחמנא הו |
| [37]καὶ μὴ κρίνετε, καὶ οὐ μὴ κριθῆτε· καὶ μὴ καταδικάζετε, καὶ οὐ μὴ καταδικασθῆτε. ἀπολύετε, καὶ ἀπολυθήσεσθε· |
[37]לא תדונונ ולא מתתדינינ אנתונ לא תחיבונ ולא מתתחיבינ אנתונ שׁרו ותשׁתרונ |
| [38]δίδοτε, καὶ δοθήσεται ὑμῖν· μέτρον καλὸν πεπιεσμένον σεσαλευμένον ὑπερεκχυννόμενον δώσουσιν εἰς τὸν κόλπον ὑμῶν· ᾧ γὰρ μέτρῳ μετρεῖτε ἀντιμετρηθήσεται ὑμῖν. |
[38]הבו ומתיהב לכונ בכילתא טבתא ורקיעתא ומשׁפעתא נרמונ בעוביכונ בהי גיר כילתא דמכילינ אנתונ מתתכיל לכונ |
| [39]εἶπεν δὲ καὶ παραβολὴν αὐτοῖς· μήτι δύναται τυφλὸς τυφλὸν ὁδηγεῖν; οὐχὶ ἀμφότεροι εἰς βόθυνον ἐμπεσοῦνται; |
[39]ואמר הוא להונ מתלא למא משׁכח סמיא לסמיא למדברו לא תריהונ בגומצא נפלינ |
| [40]οὐκ ἔστιν μαθητὴς ὑπὲρ τὸν διδάσκαλον, κατηρτισμένος δὲ πᾶς ἔσται ὡς ὁ διδάσκαλος αὐτοῦ. |
[40]לית תלמידא דיתיר מנ רבה כל אנשׁ גיר דגמיר נהוא איכ רבה |
| [41]τί δὲ βλέπεις τὸ κάρφος τὸ ἐν τῶ ὀφθαλμῶ τοῦ ἀδελφοῦ σου, τὴν δὲ δοκὸν τὴν ἐν τῶ ἰδίῳ ὀφθαλμῶ οὐ κατανοεῖς; |
[41]מנא דינ חזא אנת גלא דבעינה דאחוכ קריתא דינ דבעינכ לא מתחזיא לכ |
| [42]πῶς δύνασαι λέγειν τῶ ἀδελφῶ σου, ἀδελφέ, ἄφες ἐκβάλω τὸ κάρφος τὸ ἐν τῶ ὀφθαλμῶ σου, αὐτὸς τὴν ἐν τῶ ὀφθαλμῶ σοῦ δοκὸν οὐ βλέπων; ὑποκριτά, ἔκβαλε πρῶτον τὴν δοκὸν ἐκ τοῦ ὀφθαλμοῦ σοῦ, καὶ τότε διαβλέψεις τὸ κάρφος τὸ ἐν τῶ ὀφθαλμῶ τοῦ ἀδελφοῦ σου ἐκβαλεῖν. |
[42]או איכנא משׁכח אנת למאמר לאחוכ אחי שׁבוק אפק גלא מנ עינכ דהא קריתא דבעינכ דילכ לא מתחזיא לכ נסב באפא אפק לוקדמ קריתא מנ עינכ והידינ נתחזא לכ למפקו גלא מנ עינה דאחוכ |
| [43]οὐ γάρ ἐστιν δένδρον καλὸν ποιοῦν καρπὸν σαπρόν, οὐδὲ πάλιν δένδρον σαπρὸν ποιοῦν καρπὸν καλόν. |
[43]לא אית אילנא טבא דעבד פארא בישׁא אפ לא אילנא בישׁא דעבד פארא טבא |
| [44]ἕκαστον γὰρ δένδρον ἐκ τοῦ ἰδίου καρποῦ γινώσκεται· οὐ γὰρ ἐξ ἀκανθῶν συλλέγουσιν σῦκα, οὐδὲ ἐκ βάτου σταφυλὴν τρυγῶσιν. |
[44]כל אילנא גיר מנ פארוהי הו מתידע לא גיר לקטינ מנ כובא תאנא ואפ לא מנ סניא קטפינ ענבא |
| [45]ὁ ἀγαθὸς ἄνθρωπος ἐκ τοῦ ἀγαθοῦ θησαυροῦ τῆς καρδίας προφέρει τὸ ἀγαθόν, καὶ ὁ πονηρὸς ἐκ τοῦ πονηροῦ προφέρει τὸ πονηρόν· ἐκ γὰρ περισσεύματος καρδίας λαλεῖ τὸ στόμα αὐτοῦ. |
[45]גברא טבא מנ סימתא טבתא דבלבה מפק טבתא וגברא בישׁא מנ סימתא בישׁתא דבלבה מפק בישׁתא מנ תותרי לבא גיר ממללנ ספותא |
| [46]τί δέ με καλεῖτε, κύριε κύριε, καὶ οὐ ποιεῖτε ἃ λέγω; |
[46]מנא קרינ אנתונ לי מרי מרי ומדמ דאמר אנא לא עבדינ אנתונ |
| [47]πᾶς ὁ ἐρχόμενος πρός με καὶ ἀκούων μου τῶν λόγων καὶ ποιῶν αὐτούς, ὑποδείξω ὑμῖν τίνι ἐστὶν ὅμοιος· |
[47]כל אנשׁ דאתא לותי ושׁמע מלי ועבד להינ אחויכונ למנא דמא |
| [48]ὅμοιός ἐστιν ἀνθρώπῳ οἰκοδομοῦντι οἰκίαν ὃς ἔσκαψεν καὶ ἐβάθυνεν καὶ ἔθηκεν θεμέλιον ἐπὶ τὴν πέτραν· πλημμύρης δὲ γενομένης προσέρηξεν ὁ ποταμὸς τῇ οἰκίᾳ ἐκείνῃ, καὶ οὐκ ἴσχυσεν σαλεῦσαι αὐτὴν διὰ τὸ καλῶς οἰκοδομῆσθαι αὐτήν. |
[48]דמא לגברא דבנא ביתא וחפר ועמק וסמ שׁתאסה על שׁועא כד הוא דינ מלאא אתטרי מלאא בביתא הו ולא אשׁכח דנזיעיוהי סימא הות גיר שׁתאסתה על שׁועא |
| [49]ὁ δὲ ἀκούσας καὶ μὴ ποιήσας ὅμοιός ἐστιν ἀνθρώπῳ οἰκοδομήσαντι οἰκίαν ἐπὶ τὴν γῆν χωρὶς θεμελίου, ᾗ προσέρηξεν ὁ ποταμός, καὶ εὐθὺς συνέπεσεν, καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆγμα τῆς οἰκίας ἐκείνης μέγα. |
[49]והו דשׁמע ולא עבד דמא לגברא דבנא ביתה על עפרא דלא שׁתאסתא וכד אתטרי בה נהרא בר שׁעתה נפל והות מפולתה רבא דביתא הו |