|
|
| [1]משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי |
[1]The burden of the word of the LORD to Israel by Malachi. |
| [2]אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב |
[2]I have loved you, saith the LORD. Yet ye say, In what hast thou loved us? Was not Esau Jacob's brother? saith the LORD: yet I loved Jacob, |
| [3]ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר |
[3]And I hated Esau, and laid his mountains and his heritage waste for the dragons of the wilderness. |
| [4]כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות־כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם |
[4]Whereas Edom saith, We are impoverished, but we will return and build the desolate places; thus saith the LORD of hosts, They shall build, but I will throw down; and they shall call them, The border of wickedness, and, The people against whom the LORD hath indignation for ever. |
| [5]ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל |
[5]And your eyes shall see, and ye shall say, The LORD will be magnified from the border of Israel. |
| [6]בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך |
[6]A son honoreth his father, and a servant his master: if then I am a father, where is my honor? and if I am a master, where is my fear? saith the LORD of hosts to you, O priests, that despise my name. And ye say, In what have we despised thy name? |
| [7]מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא |
[7]Ye offer polluted bread upon my altar? and ye say, In what have we polluted thee? In that ye say, The table of the LORD is contemptible. |
| [8]וכי תגישון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך־אמר יהוה צבאות |
[8]And if ye offer the blind for sacrifice, is it not evil? and if ye offer the lame and sick, is it not evil? offer it now to thy governor; will he be pleased with thee, or accept thy person? saith the LORD of hosts. |
| [9]ועתה חלו נא פני אל ויחננו מידכם היתה זאת־הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות |
[9]And now, I pray you, beseech God that he will be gracious to us: this hath been by your means: will he regard your person? saith the LORD of hosts. |
| [10]מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חנם אין לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא ארצה מידכם |
[10]Who is there even among you that would shut the doors for nought? neither do ye kindle fire on my altar for naught. I have no pleasure in you, saith the LORD of hosts, neither will I accept an offering at your hand. |
| [11]כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות |
[11]For from the rising of the sun even to the setting of the same, my name shall be great among the Gentiles; and in every place incense shall be offered to my name, and a pure offering: for my name shall be great among the heathen, saith the LORD of hosts. |
| [12]ואתם מחללים אותו־באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו |
[12]But ye have profaned it, in that ye say, The table of the LORD is polluted; and the fruit of it, even his provision, is contemptible. |
| [13]ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה |
[13]Ye said also, Behold, what a weariness is it! and ye have snuffed at it, saith the LORD of hosts; and ye brought that which was torn, and the lame, and the sick; thus ye brought an offering: should I accept this from your hand? saith the LORD. |
| [14]וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים |
[14]But cursed be the deceiver, who hath in his flock a male, and voweth, and sacrificeth to the Lord a corrupt thing: for I am a great King, saith the LORD of hosts, and my name is dreadful among the heathen. |