[1]וידבר יהוה אל משה לאמר[2]נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך[3]וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין[4]אלף למטה אלף למטה־לכל מטות ישראל תשלחו לצבא[5]וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה־שנים עשר אלף חלוצי צבא[6]וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו[7]ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר[8]ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע־חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב[9]וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו[10]ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם־שרפו באש[11]ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח־באדם ובבהמה[12]ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל־אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו[13]ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה־לקראתם אל מחוץ למחנה[14]ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה[15]ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה[16]הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה[17]ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר־הרגו[18]וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר־החיו לכם[19]ואתם חנו מחוץ למחנה־שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי־אתם ושביכם[20]וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ־תתחטאו[21]ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה[22]אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת[23]כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר־אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים[24]וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה[25]ויאמר יהוה אל משה לאמר[26]שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה־אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה[27]וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא־ובין כל העדה[28]והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא־אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן[29]ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה[30]וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן־מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה[31]ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה[32]ויהי המלקוח־יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף־וחמשת אלפים[33]ובקר שנים ושבעים אלף[34]וחמרים אחד וששים אלף[35]ונפש אדם־מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף[36]ותהי המחצה־חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות[37]ויהי המכס ליהוה מן הצאן־שש מאות חמש ושבעים[38]והבקר־ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים[39]וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים[40]ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה־שנים ושלשים נפש[41]ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן־כאשר צוה יהוה את משה[42]וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים[43]ותהי מחצת העדה מן הצאן־שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות[44]ובקר ששה ושלשים אלף[45]וחמרים שלשים אלף וחמש מאות[46]ונפש אדם ששה עשר אלף[47]ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים־מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה[48]ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא־שרי האלפים ושרי המאות[49]ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש[50]ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז־לכפר על נפשתינו לפני יהוה[51]ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב־מאתם כל כלי מעשה[52]ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה־ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות[53]אנשי הצבא בזזו איש לו[54]ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה