|
|
| [1]ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו |
[1]And David said in his heart, I shall now perish one day by the hand of Saul: is it not better for me that I save myself in the land of the Philistines, and that Saul may have no hope of me to seek me any more in all the coasts of Israel, and so escape out of his hand? |
| [2]ויקם דוד־ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו אל אכיש בן מעוך מלך גת |
[2]David therefore arose, and he, and the six hundred men that were with him, went unto Achish the son of Maoch king of Gath. |
| [3]וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלת ואביגיל אשת נבל הכרמלית |
[3]And David dwelt with Achish at Gath, he, and his men, every man with his household, David with his two wives, Ahinoam the Jezreelite, and Abigail Nabal's wife the Carmelite. |
| [4]ויגד לשאול כי ברח דוד גת ולא יוסף [Q: יסף] עוד לבקשו |
[4]And it was told Saul that David was fled to Gath: so he sought no more for him. |
| [5]ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה־ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך |
[5]And David said unto Achish, If I have now found grace in thine eyes, let them give me a place in some other city of the country, that I may dwell there: for why should thy servant dwell in the head city of the kingdom with thee? |
| [6]ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה |
[6]Then Achish gave him Ziklag that same day: therefore Ziklag pertaineth unto the kings of Judah unto this day. |
| [7]ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים־ימים וארבעה חדשים |
[7]And the time that David dwelt in the country of the Philistines, was four months and certain days. |
| [8]ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי [Q: והגזרי] והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים |
[8]Then David and his men went up, and invaded the Geshurites, and the Gezrites, and the Amalekites: for they inhabited the land from the beginning, from the way, as thou goest to Shur, even unto the land of Egypt. |
| [9]והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש |
[9]And David smote the land, and left neither man nor woman alive, and took sheep, and oxen, and asses, and camels, and apparel, and returned and came to Achish. |
| [10]ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקיני |
[10]And Achish said, Where have ye been a roving this day? And David answered, Against the south of Judah, and against the south of the Jerahmeelites, and against the south of the Kenites. |
| [11]ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר־פן יגדו עלינו לאמר כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים |
[11]And David saved neither man nor woman alive, to bring them to Gath, saying, Lest they should tell on us, and say, So did David, and so will be his manner all the while that he dwelleth in the country of the Philistines. |
| [12]ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם |
[12]And Achish believed David, saying, He hath made his people of Israel utterly to abhor him: therefore he shall be my servant forever. |