[1]אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן[2]גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה[3]לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו[4]לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו־זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה[5]מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה[6]כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם[7]באו ימי הפקדה באו ימי השלם־ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח־על רב עונך ורבה משטמה[8]צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו־משטמה בבית אלהיו[9]העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם[10]כענבים במדבר מצאתי ישראל־כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם[11]אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון[12]כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם[13]אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו[14]תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים[15]כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים[16]הכה אפרים־שרשם יבש פרי בלי [Q: בל] יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם[17]ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים