|
|
| [1]ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
[1]The word of the Lord came also unto me, saying, |
| [2]לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה |
[2]Thou shalt not take thee a wife, nor have sons nor daughters in this place. |
| [3]כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם־בארץ הזאת |
[3]For thus saith the Lord concerning the sons, and concerning the daughters that are born in this place, and concerning their mothers that bear them, and concerning their fathers, that begat them in this land, |
| [4]ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו־לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ |
[4]They shall die of deaths and diseases: they shall not be lamented, neither shall they be buried , but they shall be as dung upon the earth, and they shall be consumed by the sword, and by famine, and their carcasses shall be meat for the fowls of the heaven, and for the beasts of the earth. |
| [5]כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה־את החסד ואת הרחמים |
[5]For thus saith the Lord, Enter not into the house of mourning, neither go to lament, nor be moved for them: for I have taken my peace, from this people, saith the Lord , euen mercy and compassion. |
| [6]ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם־ולא יתגדד ולא יקרח להם |
[6]Both the great, and the small shall die in this land: they shall not be buried, neither shall men lament for them nor cut themselves, nor make themselves bald for them. |
| [7]ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו |
[7]They shall not stretch out the hands for them in the mourning to comfort them for the dead, neither shall they give them the cup of consolation to drink for their father or for their mother. |
| [8]ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות |
[8]Thou shalt not also go into the house of feasting to sit with them to eat and to drink. |
| [9]כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם־קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה |
[9]For thus saith the Lord of hosts, the God of Israel, Behold, I will cause to cease out of this place in your eyes, even in your days the voice of mirth, and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride. |
| [10]והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו |
[10]And when thou shalt show this people all these words, and they shall say unto thee, Wherefore hath the Lord pronounced all this great plague against us? Or what is our iniquity? And what is our sin that we have committed against the Lord our God? |
| [11]ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו |
[11]Then shalt thou say unto them, Because your fathers have forsaken me, saith the Lord, and have walked after other gods, and have served them, and worshiped them, and have forsaken me, and have not kept my law, |
| [12]ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי |
[12](And ye have done worse than your fathers: for behold, you walk every one after the stubborness of his wicked heart, and will not hear me) |
| [13]והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה |
[13]Therefore will I drive you out of this land into a land that ye know not, neither you, nor your fathers, and there shall ye serve other gods day and night: for I will show you no grace. |
| [14]לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים |
[14]Behold therefore, saith the Lord, the days come that it shall no more be said, The Lord liveth, which brought up the children of Israel out of the land of Egypt, |
| [15]כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם |
[15]But the Lord liveth, that brought up the children of Israel from the land of the north, and from all the lands where he had scattered them, and I will bring them again into their land that I gave unto their fathers. |
| [16]הנני שלח לדוגים [Q: לדיגים] רבים נאם יהוה־ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים |
[16]Behold, saith the Lord, I will send out many fishers, and they shall fish them, and after, will I send out many hunters, and they shall hunt them from every mountain and from every hill, and out of the caves of the rocks. |
| [17]כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני |
[17]For mine eyes are upon all their ways: they are not hid from my face, neither is their iniquity hid from mine eyes. |
| [18]ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי |
[18]And first I will recompense their iniquity and their sin double, because they have defiled my land, and have filled mine inheritance with their filthy carrions and their abominations. |
| [19]יהוה עזי ומעזי ומנוסי־ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל |
[19]O Lord, thou art my force, and my strength and my refuge in the day of affliction: the Gentiles shall come unto thee from the ends of the world, and shall say, Surely our fathers have inherited lies, and vanity, wherein was no profit. |
| [20]היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים |
[20]Shall a man make gods unto himself, and they are no gods? |
| [21]לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה |
[21]Behold, therefore I will this once teach them: I will show them mine hand and my power, and they shall know that my name is the Lord. |