➖ »
«
➖ ➕
Aleppo Codex (~920)
Alep
Vulgata Clementina (1592)
Vul
←
Leviticus
Lev
7
→
[1]וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא [1]Hæc quoque lex hostiæ pro delicto, Sancta sanctorum est:
[2]במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב [2]idcirco ubi immolabitur holocaustum, mactabitur et victima pro delicto: sanguis ejus per gyrum altaris fundetur.
[3]ואת כל חלבו יקריב ממנו־את האליה ואת החלב המכסה את הקרב [3]Offerent ex ea caudam et adipem qui operit vitalia:
[4]ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה [4]duos renunculos, et pinguedinem quæ juxta ilia est, reticulumque jecoris cum renunculis.
[5]והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא [5]Et adolebit ea sacerdos super altare: incensum est Domini pro delicto.
[6]כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא [6]Omnis masculus de sacerdotali genere, in loco sancto vescetur his carnibus, quia Sanctum sanctorum est.
[7]כחטאת כאשם־תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה [7]Sicut pro peccato offertur hostia, ita et pro delicto: utriusque hostiæ lex una erit: ad sacerdotem, qui eam obtulerit, pertinebit.
[8]והכהן־המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה [8]Sacerdos qui offert holocausti victimam, habebit pellem ejus.
[9]וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת־לכהן המקריב אתה לו תהיה [9]Et omne sacrificium similæ, quod coquitur in clibano, et quidquid in craticula, vel in sartagine præparatur, ejus erit sacerdotis a quo offertur:
[10]וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה־לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו [10]sive oleo conspersa, sive arida fuerint, cunctis filiis Aaron mensura æqua per singulos dividetur.
[11]וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה [11]Hæc est lex hostiæ pacificorum quæ offertur Domino.
[12]אם על תודה יקריבנו־והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן [12]Si pro gratiarum actione oblatio fuerit, offerent panes absque fermento conspersos oleo, et lagana azyma uncta oleo, coctamque similam, et collyridas olei admistione conspersas:
[13]על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו [13]panes quoque fermentatos cum hostia gratiarum, quæ immolatur pro pacificis:
[14]והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים־לו יהיה [14]ex quibus unus pro primitiis offeretur Domino, et erit sacerdotis qui fundet hostiæ sanguinem,
[15]ובשר זבח תודת שלמיו־ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר [15]cujus carnes eadem comedentur die, nec remanebit ex eis quidquam usque mane.
[16]ואם נדר או נדבה זבח קרבנו־ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל [16]Si voto, vel sponte quispiam obtulerit hostiam, eadem similiter edetur die: sed et si quid in crastinum remanserit, vesci licitum est:
[17]והנותר מבשר הזבח־ביום השלישי באש ישרף [17]quidquid autem tertius invenerit dies, ignis absumet.
[18]ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה־המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא [18]Si quis de carnibus victimæ pacificorum die tertio comederit, irrita fiet oblatio, nec proderit offerenti: quin potius quæcumque anima tali se edulio contaminaverit, prævaricationis rea erit.
[19]והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל־באש ישרף והבשר־כל טהור יאכל בשר [19]Caro, quæ aliquid tetigerit immundum, non comedetur, sed comburetur igni: qui fuerit mundus, vescetur ex ea.
[20]והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו־ונכרתה הנפש ההוא מעמיה [20]Anima polluta quæ ederit de carnibus hostiæ pacificorum, quæ oblata est Domino, peribit de populis suis.
[21]ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה־ונכרתה הנפש ההוא מעמיה [21]Et quæ tetigerit immunditiam hominis, vel jumenti, sive omnis rei quæ polluere potest, et comederit de hujuscemodi carnibus, interibit de populis suis.
[22]וידבר יהוה אל משה לאמר [22]Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:
[23]דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז־לא תאכלו [23]Loquere filiis Israël: Adipem ovis, et bovis, et capræ non comedetis.
[24]וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו [24]Adipem cadaveris morticini, et ejus animalis, quod a bestia captum est, habebitis in varios usus.
[25]כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה־ונכרתה הנפש האכלת מעמיה [25]Si quis adipem, qui offerri debet in incensum Domini, comederit, peribit de populo suo.
[26]וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה [26]Sanguinem quoque omnis animalis non sumetis in cibo, tam de avibus quam de pecoribus.
[27]כל נפש אשר תאכל כל דם־ונכרתה הנפש ההוא מעמיה [27]Omnis anima, quæ ederit sanguinem, peribit de populis suis.
[28]וידבר יהוה אל משה לאמר [28]Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:
[29]דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה־יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו [29]Loquere filiis Israël, dicens: Qui offert victimam pacificorum Domino, offerat simul et sacrificium, id est, libamenta ejus.
[30]ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו־את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה [30]Tenebit manibus adipem hostiæ, et pectusculum: cumque ambo oblata Domino consecraverit, tradet sacerdoti,
[31]והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו [31]qui adolebit adipem super altare, pectusculum autem erit Aaron et filiorum ejus.
[32]ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם [32]Armus quoque dexter de pacificorum hostiis cedet in primitias sacerdotis.
[33]המקריב את דם השלמים ואת החלב־מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה [33]Qui obtulerit sanguinem et adipem filiorum Aaron, ipse habebit et armum dextrum in portione sua.
[34]כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל [34]Pectusculum enim elevationis, et armum separationis, tuli a filiis Israël de hostiis eorum pacificis, et dedi Aaron sacerdoti, et filiis ejus, lege perpetua, ab omni populo Israël.
[35]זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה [35]Hæc est unctio Aaron et filiorum ejus in cæremoniis Domini die qua obtulit eos Moyses, ut sacerdotio fungerentur,
[36]אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל־חקת עולם לדרתם [36]et quæ præcepit eis dari Dominus a filiis Israël religione perpetua in generationibus suis.
[37]זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים־ולזבח השלמים [37]Ista est lex holocausti, et sacrificii pro peccato atque delicto, et pro consecratione et pacificorum victimis,
[38]אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה־במדבר סיני [38]quam constituit Dominus Moysi in monte Sinai, quando mandabit filiis Israël ut offerrent oblationes suas Domino in deserto Sinai.
Source: unbound.biola.edu
 Source: unbound.biola.edu
Top