|
|
| [1]Καὶ ἐξελθὼν ὁ Ἰησοῦς ἐπορεύετο ἀπὸ τοῦ ἱεροῦ· καὶ προσῆλθον οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἐπιδεῖξαι αὐτῷ τὰς οἰκοδομὰς τοῦ ἱεροῦ |
[1]ונפק ישׁוע מנ היכלא למאזל וקרבו תלמידוהי מחוינ הוו לה בנינה דהיכלא |
| [2]ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Οὐ βλέπετε πάντα ταῦτα; ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐ μὴ ἀφεθῇ ὧδε λίθος ἐπὶ λίθον, ὃς οὐ μὴ καταλυθήσεται. |
[2]הו דינ אמר להונ לא הא חזינ אנתונ הלינ כלהינ אמינ אמר אנא לכונ דלא תשׁתבק הרכא כאפ על כאפ דלא תסתתר |
| [3]Καθημένου δὲ αὐτοῦ ἐπὶ τοῦ ὄρους τῶν ἐλαιῶν, προσῆλθον αὐτῷ οἱ μαθηταὶ κατ’ ἰδίαν, λέγοντες, Εἰπὲ ἡμῖν, πότε ταῦτα ἔσται καὶ τί τὸ σημεῖον τῆς σῆς παρουσίας, καὶ τῆς συντελείας τοῦ αἰῶνος |
[3]וכד יתב ישׁוע על טורא דזיתא קרבו תלמידוהי ואמרינ ביניהונ ולה אמר לנ אמתי הלינ נהוינ ומנא הי אתא דמאתיתכ ודשׁולמה דעלמא |
| [4]καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Βλέπετε, μή τις ὑμᾶς πλανήσῃ |
[4]ענא ישׁוע ואמר להונ אזדהרו לא אנשׁ נטעיכונ |
| [5]πολλοὶ γὰρ ἐλεύσονται ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου, λέγοντες, Ἐγώ εἰμι ὁ Χριστός· καὶ πολλοὺς πλανήσουσι. |
[5]סגיאא גיר נאתונ בשׁמי ונאמרונ דאנא אנא משׁיחא וסגיאא נטעונ |
| [6]μελλήσετε δὲ ἀκούειν πολέμους καὶ ἀκοὰς πολέμων· ὁρᾶτε, μὴ θροεῖσθε· δεῖ γὰρ πάντα γενέσθαι· ἀλλ’ οὔπω ἐστὶ τὸ τέλος. |
[6]עתידינ אנתונ דינ למשׁמע קארסא ושׁמעא דקרבא חזו לא תתדודונ ולא גיר דכלהינ נהוינ אלא לא עדכיל שׁולמא |
| [7]ἐγερθήσεται γὰρ ἔθνος ἐπὶ ἔθνος, καὶ βασιλεία ἐπὶ βασιλείαν· καὶ ἔσονται λιμοὶ καὶ λοιμοὶ καὶ σεισμοὶ κατὰ τόπους |
[7]נקומ גיר עמא על עמא ומלכותא על מלכותא ונהוונ כפנא ומותנא וזועא בדוכא דוכא |
| [8]πάντα δὲ ταῦτα ἀρχὴ ὠδίνων. |
[8]הלינ דינ כלהינ רשׁא אנינ דחבלא |
| [9]τότε παραδώσουσιν ὑμᾶς εἰς θλῖψιν, καὶ ἀποκτενοῦσιν ὑμᾶς· καὶ ἔσεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων τῶν ἐθνῶν διὰ τὸ ὄνομά μου. |
[9]הידינ נשׁלמונכונ לאולצנא ונקטלונכונ ותהוונ סניאינ מנ כלהונ עממא מטל שׁמי |
| [10]καὶ τότε σκανδαλισθήσονται πολλοί, καὶ ἀλλήλους παραδώσουσι, καὶ μισήσουσιν ἀλλήλους. |
[10]הידינ נתכשׁלונ סגיאא ונסנונ חד לחד ונשׁלמונ חד לחד |
| [11]καὶ πολλοὶ ψευδοπροφῆται ἐγερθήσονται, καὶ πλανήσουσι πολλούς. |
[11]וסגיאא נביא דגלא נקומונ ונטעונ לסגיאא |
| [12]καὶ διὰ τὸ πληθυνθῆναι τὴν ἀνομίαν, ψυγήσεται ἡ ἀγάπη τῶν πολλῶν· |
[12]ומטל סגיאות עולא נפוג חובא דסגיאא |
| [13]ὁ δὲ ὑπομείνας εἰς τέλος, οὗτος σωθήσεται. |
[13]מנ דנסיבר דינ עדמא לחרתא הו נחא |
| [14]καὶ κηρυχθήσεται τοῦτο τὸ εὐαγγέλιον τῆς βασιλείας ἐν ὅλῃ τῇ οἰκουμένῃ εἰς μαρτύριον πᾶσι τοῖς ἔθνεσι· καὶ τότε ἥξει τὸ τέλος. |
[14]ותתכרז הדא סברתא דמלכותא בכלה עלמא לסהדותא דכלהונ עממא והידינ נאתא שׁולמא |
| [15]Ὅταν οὖν ἴδητε τὸ βδέλυγμα τῆς ἐρημώσεως, τὸ ῥηθὲν διὰ Δανιὴλ τοῦ προφήτου, ἑστὼς ἐν τόπῳ ἁγίῳ, ὁ ἀναγινώσκων νοείτω, |
[15]מא דינ דחזיתונ אתא טנפתא דחורבא דאתאמר בדניאיל נביא דקימא בדוכתא קדישׁתא הו דקרא נסתכל |
| [16]τότε οἱ ἐν τῇ Ἰουδαίᾳ φευγέτωσαν ἐπί τὰ ὄρη· |
[16]הידינ אילינ דביהוד אנונ נערקונ לטורא |
| [17]ὁ ἐπὶ τοῦ δώματος μὴ καταβαινέτω ἆραι τι ἐκ τῆς οἰκίας αὐτοῦ· |
[17]והו דבאגרא הו לא נחות למסב דבביתה |
| [18]καὶ ὁ ἐν τῷ ἀγρῷ μὴ ἐπιστρεψάτω ὀπίσω ἆραι τὰ ἱμάτια αὐτοῦ. |
[18]ואינא דבחקלא הו לא נתהפכ לבסתרה למסב לבשׁה |
| [19]οὐαὶ δὲ ταῖς ἐν γαστρὶ ἐχούσαις καὶ ταῖς θηλαζούσαις ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις. |
[19]וי דינ לבטנתא ולאילינ דמינקנ בהנונ יומתא |
| [20]προσεύχεσθε δὲ ἵνα μὴ γένηται ἡ φυγὴ ὑμῶν χειμῶνος, μηδὲ ἐν σαββάτῳ. |
[20]צלו דינ דלא נהוא ערוקיכונ בסתוא ולא בשׁבתא |
| [21]ἔσται γὰρ τότε θλῖψις μεγάλη, οἵα οὐ γέγονεν ἀπ’ ἀρχῆς κόσμου ἕως τοῦ νῦν, οὐδ’ οὐ μὴ γένηται. |
[21]נהוא גיר הידינ אולצנא רבא אינא דלא הוא מנ רשׁיתה דעלמא ועדמא להשׁא ולא נהוא |
| [22]καὶ εἰ μὴ ἐκολοβώθησαν αἱ ἡμέραι ἐκεῖναι, οὐκ ἂν ἐσώθη πᾶσα σάρξ· διὰ δὲ τοὺς ἐκλεκτοὺς κολοβωθήσονται αἱ ἡμέραι ἐκεῖναι. |
[22]ואלו לא אתכריו יומתא הנונ לא חיא הוא כל בסר מטל גביא דינ נתכרונ יומתא הנונ |
| [23]τότε ἐάν τις ὑμῖν εἴπῃ, Ἰδού, ὧδε ὁ Χριστός, ἤ ὧδε, μὴ πιστεύσητε. |
[23]הידינ אנ אנשׁ נאמר לכונ הא הרכא הו משׁיחא או הרכא לא תהימנונ |
| [24]ἐγερθήσονται γὰρ ψευδόχριστοι καὶ ψευδοπροφῆται, καὶ δώσουσι σημεῖα μεγάλα καὶ τέρατα, ὥστε πλανῆσαι, εἰ δυνατόν, καὶ τοὺς ἐκλεκτούς. |
[24]נקומונ גיר משׁיחא דגלא ונביא דכדבותא ונתלונ אתותא רורבתא איכ דנטעונ אנ משׁכחא אפ לגביא |
| [25]ἰδού, προείρηκα ὑμῖν. |
[25]הא קדמת אמרת לכונ |
| [26]ἐὰν οὖν εἴπωσιν ὑμῖν, Ἰδού, ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐστί, μὴ ἐξέλθητε· Ἰδού, ἐν τοῖς ταμείοις, μὴ πιστεύσητε. |
[26]אנ הכיל נאמרונ לכונ הא בחורבא הו לא תפקונ או דהא בתונא הו לא תהימנונ |
| [27]ὥσπερ γὰρ ἡ ἀστραπὴ ἐξέρχεται ἀπὸ ἀνατολῶν καὶ φαίνεται ἕως δυσμῶν, οὕτως ἔσται καὶ ἡ παρουσία τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου. |
[27]איכנא גיר דברקא נפק מנ מדנחא ומתחזא עדמא למערבא הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשׁא |
| [28]ὅπου γὰρ ἐὰν ᾖ τὸ πτῶμα, ἐκεῖ συναχθήσονται οἱ ἀετοί. |
[28]איכא דינ דנהוא פגרא תמנ נתכנשׁונ נשׁרא |
| [29]Εὐθέως δὲ μετὰ τὴν θλῖψιν τῶν ἡμερῶν ἐκείνων, ὁ ἥλιος σκοτισθήσεται, καὶ ἡ σελήνη οὐ δώσει τὸ φέγγος αὐτῆς, καὶ οἱ ἀστέρες πεσοῦνται ἀπὸ τοῦ οὐρανοῦ, καὶ αἱ δυνάμεις τῶν οὐρανῶν σαλευθήσονται. |
[29]מחדא דינ בתר אולצנא דיומתא הנונ שׁמשׁא נחשׁכ וסהרא לא נחוא נוהרה וכוכבא נפלונ מנ שׁמיא וחילא דשׁמיא נתתזיעונ |
| [30]καὶ τότε φανήσεται τὸ σημεῖον τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου ἐν τῷ οὐρανῷ· καὶ τότε κόψονται πᾶσαι αἱ φυλαὶ τῆς γῆς, καὶ ὄψονται τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἐρχόμενον ἐπὶ τῶν νεφελῶν τοῦ οὐρανοῦ μετὰ δυνάμεως καὶ δόξης πολλῆς. |
[30]והידינ נתחזא נישׁה דברה דאנשׁא בשׁמיא והידינ נרקדנ כלהינ שׁרבתא דארעא ונחזונ לברה דאנשׁא דאתא על ענני שׁמיא עמ חילא ושׁובחא סגיאא |
| [31]καὶ ἀποστελεῖ τοὺς ἀγγέλους αὐτοῦ μετὰ σάλπιγγος φωνῆς μεγάλης, καὶ ἐπισυνάξουσι τοὺς ἐκλεκτοὺς αὐτοῦ ἐκ τῶν τεσσάρων ἀνέμων, ἀπ’ ἄκρων οὐρανῶν ἕως ἄκρων αὐτῶν. |
[31]ונשׁדר מלאכוהי עמ שׁיפורא רבא ונכנשׁונ לגביא דילה מנ ארבעת רוחא ומנ רשׁהונ דשׁמיא ועדמא לרשׁהונ |
| [32]Ἀπὸ δὲ τῆς συκῆς μάθετε τὴν παραβολήν· ὅταν ἤδη ὁ κλάδος αὐτῆς γένηται ἁπαλός, καὶ τὰ φύλλα ἐκφύῃ, γινώσκετε ὅτι ἐγγὺς τὸ θέρος· |
[32]מנ תתא דינ ילפו פלאתא דמחדא דסוכיה רכנ ופרעינ טרפיה ידעינ אנתונ דמטא קיטא |
| [33]οὕτω καὶ ὑμεῖς, ὅταν ἴδητε πάντα ταῦτα, γινώσκετε ὅτι ἐγγύς ἐστιν ἐπὶ θύραις. |
[33]הכנא אפ אנתונ מא דחזיתונ הלינ כלהינ דעו דמטת לה לתרעא |
| [34]ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐ μὴ παρέλθῃ ἡ γενεὰ αὕτη, ἕως ἂν πάντα ταῦτα γένηται. |
[34]אמינ אמר אנא לכונ דלא תעבר שׁרבתא הדא עדמא דהלינ כלהינ נהוינ |
| [35]ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ παρελεύσονται, οἱ δὲ λόγοι μου οὐ μὴ παρέλθωσι. |
[35]שׁמיא וארעא נעברונ ומלי לא נעברנ |
| [36]περὶ δὲ τῆς ἡμέρας ἐκείνης καὶ τῆς ὥρας οὐδεὶς οἶδεν, οὐδὲ οἱ ἄγγελοι τῶν οὐρανῶν, εἰ μὴ ὁ πατήρ μου μόνος. |
[36]על יומא דינ הו ועל שׁעתא הי אנשׁ לא ידע אפ לא מלאכא דבשׁמיא אלא אבא בלחוד |
| [37]ὥσπερ δὲ αἱ ἡμέραι τοῦ Νῶε, οὕτως ἔσται καὶ ἡ παρουσία τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου. |
[37]איכנא דינ דיומי נוח הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשׁא |
| [38]ὥσπερ γὰρ ἦσαν ἐν ταῖς ἡμέραις ταῖς πρὸ τοῦ κατακλυσμοῦ τρώγοντες καὶ πίνοντες, γαμοῦντες καὶ ἐκγαμίζοντες, ἄχρι ἧς ἡμέρας εἰσῆλθε Νῶε εἰς τὴν κιβωτόν, |
[38]איכנא גיר דאיתיהונ הוו קדמ טופנא אכלינ ושׁתינ ונסבינ נשׁא ויהבינ לגברא עדמא ליומא דעל נוח לכוילא |
| [39]καὶ οὐκ ἔγνωσαν, ἕως ἦλθεν ὁ κατακλυσμὸς καὶ ἦρεν ἅπαντας, οὕτως ἔσται καὶ ἡ παρουσία τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου. |
[39]ולא ידעו עדמא דאתא טופנא ושׁקל לכלהונ הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשׁא |
| [40]τότε δύο ἔσονται ἐν τῷ ἀγρῷ· ὁ εἷς παραλαμβάνεται, καὶ ὁ εἷς ἀφίεται |
[40]הידינ תרינ נהוונ בקריתא חד נתדבר וחד נשׁתבק |
| [41]δύο ἀλήθουσαι ἐν τῷ μύλωνι· μία παραλαμβάνεται, καὶ μία ἀφίεται. |
[41]ותרתינ נהוינ טחננ ברחיא חדא מתדברא וחדא משׁתבקא |
| [42]γρηγορεῖτε οὖν, ὅτι οὐκ οἴδατε ποίᾳ ὥρᾳ ὁ Κύριος ὑμῶν ἔρχεται. |
[42]אתתעירו הכיל דלא ידעינ אנתונ באידא שׁעתא אתא מרכונ |
| [43]ἐκεῖνο δὲ γινώσκετε, ὅτι εἰ ᾔδει ὁ οἰκοδεσπότης ποίᾳ φυλακῇ ὁ κλέπτης ἔρχεται, ἐγρηγόρησεν ἂν, καὶ οὐκ ἂν εἴασε διορυγῆναι τὴν οἰκίαν αὐτοῦ. |
[43]הדא דינ דעו דאלו ידע הוא מרא ביתא באידא מטרתא אתא גנבא מתתעיר הוא ולא שׁבק הוא דנתפלשׁ ביתה |
| [44]διὰ τοῦτο καὶ ὑμεῖς γίνεσθε ἕτοιμοι· ὅτι ᾗ ὥρα οὐ δοκεῖτε, ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἔρχεται. |
[44]מטל הנא אפ אנתונ הוו מטיבינ דבשׁעתא דלא סברינ אנתונ נאתא ברה דאנשׁא |
| [45]τίς ἄρα ἐστὶν ὁ πιστὸς δοῦλος καὶ φρόνιμος, ὃν κατέστησεν ὁ κύριος αὐτοῦ ἐπὶ τῆς θεραπείας αὐτοῦ, τοῦ διδόναι αὐτοῖς τὴν τροφὴν ἐν καιρῷ; |
[45]מנו כי איתוהי עבדא מהימנא וחכימא דאקימה מרה על בני ביתה דנתל להונ סיברתא בזבנה |
| [46]μακάριος ὁ δοῦλος ἐκεῖνος, ὃν ἐλθὼν ὁ κύριος αὐτοῦ εὑρήσει ποιοῦντα οὕτως. |
[46]טובוהי לעבדא הו דנאתא מרה נשׁכחיוהי דעבד הכנא |
| [47]ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὅτι ἐπὶ πᾶσι τοῖς ὑπάρχουσιν αὐτοῦ καταστήσει αὐτόν. |
[47]אמינ אמר אנא לכונ דנקימיוהי על כל דאית לה |
| [48]ἐὰν δὲ εἴπῃ ὁ κακὸς δοῦλος ἐκεῖνος ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ, Χρονίζει ὁ κύριος μου ἐλθεῖν, |
[48]אנ דינ נאמר עבדא הו בישׁא בלבה דמרי מוחר למאתא |
| [49]καὶ ἄρξηται τύπτειν τοὺς συνδούλους, ἐσθίειν δὲ καὶ πίνειν μετὰ τῶν μεθυόντων, |
[49]ונשׁרא לממחא כנותה ונהוא אכל ושׁתא עמ רויא |
| [50]ἥξει ὁ κύριος τοῦ δούλου ἐκείνου ἐν ἡμέρᾳ ᾗ οὐ προσδοκᾷ, καὶ ἐν ὥρᾳ ᾗ οὐ γινώσκει, |
[50]נאתא מרה דעבדא הו ביומא דלא סבר ובשׁעתא דלא ידע |
| [51]καὶ διχοτομήσει αὐτὸν, καὶ τὸ μέρος αὐτοῦ μετὰ τῶν ὑποκριτῶν θήσει· ἐκεῖ ἔσται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τῶν ὀδόντων. |
[51]ונפלגיוהי ונסימ מנתה עמ נסבי באפא תמנ נהוא בכיא וחורק שׁנא |