|
|
| [1]ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ־גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים |
[1]And when Sanballat, and Tobiah, and Geshem the Arabian, and the rest of our enemies heard that I had built the wall, and that there were no more breaches therein, (though at that time I had not set up the doors upon the gates) |
| [2]וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה |
[2]Then sent Sanballat and Geshem unto me, saying, Come thou that we may meet together in the villages in the plain of Ono: and they thought to do me evil. |
| [3]ואשלחה עליהם מלאכים לאמר־מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם |
[3]Therefore I sent messengers unto them, saying, I have a great work to do, and I cannot come down: why should the work cease, whiles I leave it, and come down to you? |
| [4]וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה |
[4]Yet they sent unto me four times after this sort. And I answered them after the same manner. |
| [5]וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית־את נערו ואגרת פתוחה בידו |
[5]Then sent Sanballat his servant after this sort unto me the fifth time, with an open letter in his hand, |
| [6]כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך־כדברים האלה |
[6]Wherein was written, It is reported among the heathen, and Gashmu hath said it, that thou and the Jews think to rebel, for the which cause thou buildest the wall and thou wilt be their king according to these words. |
| [7]וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו |
[7]Thou hast also ordained the prophets to preach of thee at Jerusalem, saying, There is a king in Judah: and now according to these words it shall come to the king's ears: come now therefore, and let us take counsel together. |
| [8]ואשלחה אליו לאמר־לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם |
[8]Then I sent unto him, saying, It is not done according to these words that thou sayest: for thou feignest them of thine own heart. |
| [9]כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי |
[9]For all they afraid us, saying, Their hands shall be weakened from the work, and it shall not be done: now therefore encourage thou me. |
| [10]ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל־והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל־כי באים להרגך ולילה באים להרגך |
[10]And I came to the house of Shemaiah the son of Delaiah the son of Mehetabel, and he was shut up, and he said, Let us come together into the house of God in the midst of the temple, and shut the doors of the temple: for they will come to slay thee: yea, in the night will they come to kill thee. |
| [11]ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבא אל ההיכל וחי לא אבוא |
[11]Then I said, Should such a man as I, flee? Who is he, being as I am, that would go into the temple to live? I will not go in. |
| [12]ואכירה והנה לא אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו |
[12]And lo, I perceived, that God had not sent him, but that he pronounced this prophecy against me: for Tobiah and Sanballat had hired him. |
| [13]למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני |
[13]Therefore was he hired, that I might be afraid, and do thus, and sin, and that they might have an evil report that they might reproach me. |
| [14]זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי |
[14]My God, remember thou Tobiah, and Sanballat according unto these their works, and Noadiah the prophetess also, and the rest of the prophets that would have put me in fear. |
| [15]ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול־לחמשים ושנים יום |
[15]Notwithstanding the wall was finished on the five and twentieth day of Elul, in two and fifty days. |
| [16]ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו־כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת |
[16]And when all our enemies heard thereof, even all the heathen that were about us, they were afraid, and their courage failed them: for they knew, that this work was wrought by our God. |
| [17]גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם |
[17]And in these days were there many of the princes of Judah, whose letters went unto Tobiah, and those of Tobiah came unto them. |
| [18]כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו־כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו־לקח את בת משלם בן ברכיה |
[18]For there were many in Judah, that were sworn unto him: for he was the son in law of Shechaniah, the son of Arah: and his son Jehohanan had the daughter of Meshullam, the son of Berechiah. |
| [19]גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני |
[19]Yea, they spake in his praise before me, and told him my words, and Tobiah sent letters to put me in fear. |