[1]ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא[2]ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחותה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה[3]ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה[4]וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך[5]ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית[6]ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש[7]ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל[8]ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם[9]ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי[10]ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו[11]וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם־כאשר עשו לי כן עשיתי להם[12]ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם[13]ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע[14]הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו[15]וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש[16]ויאמר שמשון־בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש[17]ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי[18]ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים[19]ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה[20]וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה