|
|
| [1]הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר |
[1]The word which came to Jeremiah from the Lord, saying, |
| [2]קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי |
[2]Arise, and go down into the potter's house, and there shall I show thee my words. |
| [3]וארד בית היוצר והנהו [Q: והנה הוא] עשה מלאכה על האבנים |
[3]Then I went down to the potter's house, and behold, he wrought a work on the wheels. |
| [4]ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר־ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות |
[4]And the vessel that he made of clay, was broken in the hand of the potter. So he returned, and made it another vessel, as seemed good to the potter to make it. |
| [5]ויהי דבר יהוה אלי לאמור |
[5]Then the word of the Lord came unto me, saying, |
| [6]הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל־נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל |
[6]O house of Israel, cannot I do with you as this potter, saith the Lord? Behold, as the clay is in the potter's hand, so are you in mine hand, O house of Israel. |
| [7]רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד |
[7]I will speak suddenly against a nation or against a kingdom to pluck it up, and to root it out and to destroy it. |
| [8]ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו־ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו |
[8]But if this nation, against whom I have pronounced, turn from their wickedness, I will repent of the plague that I thought to bring upon them. |
| [9]ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע |
[9]And I will speak suddenly concerning a nation, and concerning a kingdom to build it and to plant it. |
| [10]ועשה הרעה [Q: הרע] בעיני לבלתי שמע בקולי־ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו |
[10]But if it do evil in my sight and hear not my voice, I will repent of the good that I thought to do for them. |
| [11]ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם |
[11]Speak thou now therefore unto the men of Judah, and to the inhabitants of Jerusalem, saying, Thus saith the Lord, Behold, I prepare a plague for you, and purpose a thing against you: return you therefore every one from his evil way, and make your ways and your works good. |
| [12]ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה |
[12]But they said desperately, Surely we will walk after our own imaginations, and do every man after the stubbornness of his wicked heart. |
| [13]לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל |
[13]Therefore thus saith the Lord, Ask now among the heathen, who hath heard such thinges? The virgin of Israel hath done very filthily. |
| [14]היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים־נוזלים |
[14]Will a man forsake the snow of Lebanon, which cometh from the rock of the field? Or shall the cold flowing waters, that come from another place, be forsaken? |
| [15]כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה |
[15]Because my people hath forgotten me, and have burned incense to vanity, and their prophets have caused them to stumble in their ways from the ancient ways, to walk in the paths and way that is not trodden, |
| [16]לשום ארצם לשמה שרוקת [Q: שריקת] עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו |
[16]To make their land desolate and a perpetual derision, so that every one that passeth thereby, shall be astonished and wag his head, |
| [17]כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם |
[17]I will scatter them with an east wind before the enemy: I will show them the back, and not the face in the day of their destruction. |
| [18]ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות־כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו |
[18]Then said they, Come, and let us imagine some device against Jeremiah: for the law shall not perish from the priest, nor counsel from the wise, nor the word from the prophet: come, and let us smite him with the tongue, and let us not give heed to any of his words. |
| [19]הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי |
[19]Hearken unto me, O Lord, and hear the voice of them that contend with me. |
| [20]הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם |
[20]Shall evil be recompensed for good? For they have digged a pit for my soul: remember that I stood before thee, to speak good for them, and to turn away thy wrath from them. |
| [21]לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה |
[21]Therefore, deliver up their children to famine, and let them drop away by the force of the sword, and let their wives be robbed of their children, and be widows: and let their husbands be put to death, and let their young men be slain by the sword in the battle. |
| [22]תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה [Q: שוחה] ללכדני ופחים טמנו לרגלי |
[22]Let the cry be heard from their houses, when thou shalt bring an host suddenly upon them: for they have digged a pit to take me, and hid snares for my feet. |
| [23]ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות־אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו [Q: ויהיו] מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם |
[23]Yet Lord thou knowest all their counsel against me tendeth to death: forgive not their iniquity, neither put out their sin from thy sight, but let them be overthrown before thee: deal thus with them in the time of thine anger. |